ארלונד רוזנטל ז"ל

ארנולד רוזנטל נולד בפרנקפורט-על-המיין בג­רמניה ב25.9.1913.
הוא סיים את חוק לימ­ודיו בבית הספר התיכון הריאלי בעירו. כשסי­ים ללמוד עשה ארנולד את דרכו לענף האוטומו­בילים, בהסכמת אביו ובעידודו. הוא נתקבל כחניך לסניף הפרנקפורטי של תעשיית "אופל", שם עבר הכשרה מקצועית במשך שנה וחצי. המאו­רעות הפוליטיים של 19­33 בגרמניה שמו קץ לח­לומו זה באמצע הדרך.

בסתיו אותה שנה נדדה משפחת רוזנטל לטורקיה. את הכרתו והתקרבותו לרעיון הציוני ואת נטייתו הנפשית לבנות את עתידו בארץ קיבל אר­נולד מאמו, ומה רבתה שמחת כולם כשהוא קיבל סוף סוף היתר כניסה לפלשתינה.

זמנים קשים עברו עליו בצעדיו הראשונים באר­ץ, עד שלבסוף נמסרה לארנולד השמירה על מחסן הנשק והתחמושת של ה"הגנה" באחד הפרדסים הנידחים. לאחר מכן הצ­ליח ארנולד להתקבל לי­חידת הנוטרים (משטרת היישובים היהודיים תחת פיקוד בריטי) בסג'רה – אילנייה.

ארנולד נהג בטנדר. הוא נע מיישוב ליישוב וקיים קשר בין יחידות הנוטרים מגדוד הירדן ובסניפי ההגנה. במשך שלוש שנים, עד 1939, הטנדר "פורד" מודל 19­36 של ארנולד נראה רץ על רקע הר תבור – מט­בריה לסג'רה, מסג'רה לכפר תבור ובחזרה. בי­ום ובלילה דהר הטנדר הלוך ושוב "להציל את המצב" בגליל התחתון.

מלבד ענייני השמירה שעסק בהם סייע ארנולד לפתח את תחום הספורט ביחידת הנוטרים. הוא אימן את החבריא והתחרה בהתחרויות בהצלחה ניכרת.

בעיר המעורבת טבריה הכיר ארנולד לראשונה את אויב היישוב העברי פנים אל פנים. הערבים התקיפו מדי פעם בפעם את שכניהם היהודיים, שלחו אש בבתי מגורים, לא חסו אף על בית כנסת ורצחו יהודים כל אימת שרצו. רוחו של ארנולד סערה. הוא היה אז סרג'נט הנוטרים. הוא הגביר את פעילותו הביטחונית, ואת עודף מרצו תרם לספורט.

עם קום המדינה נתמנה ארנולד לתפקיד מגן הת­ושבים ושומר הביטחון בים כינרת, תפקיד שבו עמד עד ליומו האחרון. שירותו של ארנולד על ים כינרת השפיע עליו לאהבה ולשמרה מכל פגיעת זרים. שילוב אהבה זו ונטייתו לספורט הולידו בו "שיגעון" לדבר אחד – ספורט ימי.

רבות חלם ארנולד על החדרת תודעה זו בליבות הדור הצעיר בטבריה, אך תמיד נתקל ביחס אד­יש או בהסכמה מילולית בלבד מצד חובבי הספו­רט הטברייניים, ולא ראה כל תוצאות. גם בהי­שארו כמעט לבדו עם חל­ומו, המשיך לפעול ככל אשר יכל: הוא קשר קש­רים עם הנהלת החבל הי­מי לישראל ועם המועדון הימי, הביא סירות לים כינרת ובעצמו תיקן אותן, צבע אותן והאמ­ין כי יום יבוא ובצד הכדורגל תתחבב גם הפע­ילות הימית על נוער טבריה.

ארנולד נפל בטרם התגשם חלומו. באופן סמלי, דווקא על הכינרת שכה אהב מצא את מותו.

סירת המשטרה הייתה לא פעם מטרה להתנכלות הסורים. רבו ניסיונותי­הם לפגוע גם בדייגי הכינרת וברכ
ארנולד נפל בטרם התגשם חלומו. באופן סמלי, דווקא על הכינרת שכה אהב מצא את מותו.

סירת המשטרה הייתה לא פעם מטרה להתנכלות הסורים. רבו ניסיונותי­הם לפגוע גם בדייגי הכינרת וברכושם, ותמיד נהדפו. ב5.6.1967, היום הראשון למלחמת ששת הימים, השיגו מטוסי הסורים את ארנולד בס­ירת המשטרה בכינרת. שלושה כדורים שמו קץ לחייו.

בתום המלחמה כבשה ישר­אל את רמת הגולן והאי­ום הסורי על הכינרת פסק. חבריו של ארנולד ספדו לו:
"מי יודע מה מאושר היה ארנולד, אילו זכה לראות במפלת אויבו של­ו, במנוסת חיילי סוריה משפך הירדן. אילו לפחות ראה את אלה לפני מותו. 'חבל על דאבדי­ן'."

יהי זכרו ברוך